טיפול בילדים

טיפול בילדים - טכניקות התערבות לפי הגישה הפנומנולוגית

הטיפול הפנומנולוגי מיחס גם חשיבות רבה לסוג הטכניקה האומנותית שמציע למטפל, אומנם לרוב המטפל מאפשר למטופל לבחור באופן עצמאי וספונטאני את החומרים ודרך העבודה, אך לעיתים המטופל מבקש הכוונה של המטפל או שהמטפל( בעקבות הכרות או נושא שעולה) רוצה להציע למטופל התנסות אחרת. חשוב להתאים כל טכניקה למטופל הסובייקטיבי שעומד מולכם וצרכיו האישים, לעתים רצוי לשנות את הטכניקות והדוגמאות שאביא כאן בהתאם לצרכים הספציפיים של כל מטופל.

להלן כמה דוגמאות:
הגדלה או הקטנת הדף - טכניקה זו היא כמו התבוננות במיקרוסקופ,הסתכלות במיקרו או במקרו, לעיתים אנו רוצים להתמקד הנקודה מסוימת להגדילה ולהיכנס לפרטים שלא נראו לפני כן על פני השטח/ הדף, כמו שבמיקרוסקופ אנו עושים "זום אין" ורואים את התאים הקטנים והבלתי נראים. לעיתים מטופל (בעיקר בשלב ההסתכלות המשותפת ) יחוש שפרט בציור מושך את תשומת ליבו אך לא מובן לו למה או מה משמעותו. במצב כזה ניתן להציע לו לקחת חלק זה ולהגדילו על דף חדש, בכך לאפשר לו להתמקד, להיכנס ולהתבונן בפרט ולעיתים דברים מתבהרים.

לדוגמה: מטופלת שצירה עצמה בילדותה שמה לב לפרחים הקטנים שצירה במרכז החצאית, הם היו שונים מבחינה חומרית משאר הציור. הדמות צוירה בגואש אך עם מעט מאוד צבע על המכחול, לעומת הפרחים שצוירו בנקודות , אך במכחול עמוס בצבע ונזילות קטנות של הצבע. החלק הזה משך את תשומת ליבה, היא ניסתה להבינו אך לא הצליחה ונשארה מוטרדת מכך. כשהצעתי לה לקחת רק את החלק של הפרחים ולהגדילו על דף חדש היא נענתה , פתאום נתגלו כתמים חומים שהיא השפריצה על הפרחים היפים שצירה בהגדלה , היא הסבירה שהכתמים הם לכלוך שדבק בחצאית ממזמן ואי אפשר להסירן, מאוחר יותר בטיפול נזכרה והבינה כי כתמים אילו היו קשורים להטרדה מינית שעברה בילדותה.
הקטנה של ציור שנעשה מאפשר צמצום עוצמה רגשית מציפה , התרחקות ופרספקטיבה . הכנסת התוכן לפורמט קטן דורשת התערבות תהליכי ארגון,חשיבה, תכנון ופרספקטיבה כל אילו גורמים להתמקדות, לריכוז התוכן הגדול לפורמט קטן והרגעתו, ניתן לפעמים לאחר מכן להדביק את הדף הקטן על דף גדול ולראות מה עוד עולה בתמונה, מה הרקע/ הגורמים הסביבתיים שהיו להצפה הרגשית שהרגענו על ידי הכנסתה למסגרת קטנה.

עבודה עם גואש בתוך תבנית - לעיתים כשמטופל חסום רגשית, הדברים באים לידי ביטוי או בצמצום העבודה בחומרים רגשיים (כגון: גואש) או ציור עם גואש אך עם מעט מאוד צבע (מכחול יבש). או ההיפך הגמור כשמטופל מוצף רגשית והצבע נוזל מהפלטה / מהמיכל או הדף ספוג צבע ומים עד שנקרע, האדם מוצף רגשית והדף כבר לא מכיל אותו , ניתן להצי ע במקרה כזה להכניס דף לתוך תבנית מתכת או פלסטיק (תבנית אפיה) ולאפשר לו לעבוד עם הרבה צבע. טכניקה זו מאפשרת שחרור רגשי במיכל חזק ומוגן, המיכל הקונקרטי הוא גם המיכל הסימבולי ורגשי שבא לידי ביטוי בחומרי האומנות, למטופל המוצף המסגרת מגנה וחזקה מספיק להכילו במצב מוצף (לא מתפרקת מההצפה הרגשית), למטופל החסום או מצטמצם רגשית המיכל החזק מאפשר מסגרת שבה אולי יעיז לראשונה לאפשר לעצמו שחרור רגשי מתוך הידיעה שאינו מזיק או מסוכן .

עבודה עם מזרקים - עבודה עם מזרקים הממולאים צבע גואש מדולל קצת במים בכוסות, טכניקה זו מאפשרת עבודה על פורקן ושחרור רגשי עם שליטה, הנאה אפלית, חוויה של עוצמה, כוח, אני משפריץ/ משחרר את הצבע (=הרגש) במהירות או בעוצמה הרצויים לי. ניתן לעשות זאת על קיר הציור עם עיתונים שיספגו את הנזילות על הרצפה או בתוך תבנית אפיה (כמו בדוגמה הקודמת). עבודה זו בדרך כלל מאוד מהנה ומשחררת , פרט לאנשים חרדים או עם קושי ביצירת לכלוך , אם מטופלים מסוג זה רצוי לעבוד תחילה בתוך בתבנית ובעוצמה המתאימה להם , למשל : עם טפטפות במקום מזרקים, ואט אט להציע להם כלים הדורשים מהם יותר תעוזה. חשוב לסיים פעילות זו לפני תום הטיפול ולאפשר התארגנות מחדש והרגעות על ידי כתיבת החוויה או ציור בחומרים מדויקים ונשלטים יותר כגון עפרונות או טושים.


עבודה קבוצתית או זוגית על מרחב פרטי מול המרחב המשותף - טכניקה לעבודה על קשרים אישים וכבוד למרחב הפרטי של כל מטופל ניתן לעשות על ידי פריסת גיליון על השולחן ,כל משתתף מסמן לעצמו עיגול בעזרת צלחת או מחוגה ומציר בתוכו, זה המרחב האישי שלו (זה ייצוג של העצמי) ורק לו מותר להיכנס או לצייר בתוכו. השאר הדף, בין העיגולים יש את המרחב המשותף בו מותר לכל אחד לטייל ולצייר. לאחר העבודה ניתן לשוחח ולברר כמה מרחב היה צריך כל אחד? האם חש נוח שהתקרבו לעיגול/ טרטוריה שלו? אם עשה קו ברור או עבה לסמן את גבולות העיגול שלו? כמה מתוך המרחב המשותף לקח לעצמו כל משתתף? האם נשאר קרוב לטרטוריה שלו או הרחיק ללכת על הדף? ועוד.....

ציור עצמי בגודל טבעי - טכניקה נוספת שיכולה לעזור לאדם להתחבר לעצמו, לעסוק בזהות עצמו היא ציור קונטור של גופו על 2 גיליונות שחוברו זה לזה , המטופל שוכב עליהם או נצמד אליהם כשהם תלויים על לוח הציור והמטפל מצייר את קו הקונטור של גופו, לאחר מכן המטופל מצייר וצובע את הדמות כרצונו. (יש לשים לב למינו וגילו של המטופל,עם נערים מתבגרים צריך להיזהר ממגע עם גופו עיקר באזור המפשעה, אפשר לדלג על איזור זה ולהשלימו כשהמטופל מתרחק, כמו כן על המטפל להיות רגיש למימדי גופו של המטופל, עבור ילדים או מבוגרים שמנים זו יכולה להיות חוויה לא נעימה , יש לשקול כל מקרה לגופו). בטכניקה זו עולים תכנים רבים הקשורים לדימוי עצמי, רגשות,מהווים , פנטזיות לגבי עצמם, תחושות חסימה ואי נוחות עם חלקי גוף שונים, למשל: חציה בקו עבה את אזור הגרון יכול להעיד על קושי להביע את עצמו או ניתוק בין הגוף לשכל.


לדוגמה: מטופל בן 12 היה עסוק זמן רב בציור דמויות לוחמים קטנות מסדרת הטלוויזיה "דרגון בול" עם עיפרון, הוא היה מתוסכל מהתוצרים והרבה למחוק , לזרוק או לא לסיים את עבודתו . אילו היו ייצוגים של חלקי האובייקט שהוא כמהה להיות- הלוחם "מדרגון בול". הצעתי לו מספר פעמים במהלך התקופה לצייר את קונטור גופו על שני גיליונות אך הוא סירב והמשיך בציורי הלוחמים הקטנים, בהתערבות זו הנחתי שיצייר עצמו כלוחם ורציתי לאפשר לו לצייר את הלוחם בגדול ובכך להזדהות עם לוחם גדול וחזק ולהשתחרר מהמקום שבו חש לוחם קטן, לא שלם ולא פוטנטי. לאחר מספר חודשים הצעתי שוב והוא נענע בשמחה (כנראה הגיע לשלב בו התאים לו ), הוא צייר לוחם כעוס ופצוע אך גדול ועוצמתי,לאחר פגישה זו הוא ביקש לחזור על טכניקה זו עוד 6 פעמים , כל פעם הלוחם נראה יותר חזק ופחת פצוע. (במקביל דיווחו בבית הספר על שיפור רב בביטחונו העצמי. מילד חסר ביטחון, בודד עם נטייה לקורבנות הוא הכל להכיר בכוחותיו , כישרונותיו ויכולותיו , רכש כמה חברים, הוא אפילו נעשה קצת תוקפן בהתחלת תקופה זאת , ריאקציה לכעס הרב שצבר כקורבן ומושא ללעג והצקות מצד הילדים סביבו,אך לאחר זמן מה נרגעה התוקפנות ותגובותיו תאמו את הסיטואציה).
אילו רק מעט ממגוון הטכניקות שניתן לשלב בטיפול,הבאתי אותן כדי להמחיש איך משתמשים בשפה האומנותית, בכלי וחומרי האומנות להתערבות טיפולית. למידע נוסף יש מגוון ספרים המציעים טכניקות עבודה בתרפיה באומנות.