גשטלט

גשטלט כחלק מהמקורות בגישה הפנומנולוגית

גשטלט- מקורותיה של המילה בגרמניה ופרושה:תבנית, צורה, דפוס.
אבי פסיכולוגית הגשטלט היה מקס ורטהימר שבמחקרו הקרין 2 הבזקי אור על קיר בשתי נקודות שונות ברווחי זמן קצרים והראה שהאדם רואה אותן כנקודה אחת הזזה מצד לצד. ורטהימר הסיק מכך שהתודעה משליכה את התבנית שלה של תנועה על החושים, כלומר: שהתודעה היא שקובעת את תפיסת המציאות וכי יש לאדם נטייה להשלים את התמונה כדי ליצור חוויה שלמה , לטענתו התודעה היא הוליסטית ומגמתה ארגון עצמי. מחקרים נוספים הראו נטייה של האדם להשלים חלקי צורה לצורה שלמה.

ממשיכי דרכו לקחו הנחות אילו גם לתחום החברתי והתייחסו ל"שלם כגדול מסכום חלקיו" ,לטענתם לאדם תבניות תודעתיות ראשוניות המפרשות את הגירויים החושים בדרך מסוימת, שהתודעה משליחה את חוקיה על הקלט החושי. לכן אין טעם בפירוק התהליכים המנטאלים ליחידות נפרדות שהרי התהליך המנטאלי הוא יותר מצירוף פשטני של מרכיביו.

לפי גשטלט החוויה בעצם מורכבת מהתודעה של האדם לתנאי הסביבה, בני אדם בנויים מהמון תבניות מנטאליות שבנו לעצמם במהלך חייהם :זיכרונות, חוויות, פרשנויות של החוויות, דעות של אחרים... ולכן עיקר עיסוקה של תרפיית הגשטלט היא בפנומנולוגיה = תופעה, תרפיית הגשטלט מדגישה את החוויה הסוביקטיבית של היחיד ותהליך צמיחתו תוך יחסי גומלין מתמידים עם הסביבה. הדגש הוא על חוויות והתנסויות של "כאן ועכשיו" בהווה, העבר חשוב אך ורק לצורך הבהרת ההווה .